×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע חושן משפט ק״צשו״ע
;?!
אָ
דין קניית קרקע בכסף, ובו י״ח סעיפים
(א) קַרְקַע נִקְנָה בְּאֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים: בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, בַּחֲזָקָה וּבְקִנְיָן סוּדָר. {הַגָּה: וּכְדִין הַמִּקָּח כָּךְ דִּין שְׂכִירוּת קַרְקַע כָּל יְמֵי הַשְּׂכִירוּת. וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן קצ״ה.}
(ב) בְּכֶסֶף כֵּיצַד, מָכַר לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה וְנָתַן לוֹ כֶּסֶף שְׁוֵה פְרוּטָה, קָנָה, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וַאֲפִלּוּ נָתַן לוֹ הַכֶּסֶף עַל מְנַת שֶׁיַּחְזִירֵהוּ לוֹ, קָנָה. (ג) הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: תֵּן מָנֶה לִפְלוֹנִי וּקְנֵה לְךָ קַרְקַע שֶׁלִּי, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן, קָנָה. (ד) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין לָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הֵילָךְ מָנֶה וְיִהְיֶה שָׂדְךָ מָכוּר לִפְלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל זֶה מִמֶּנּוּ נִקְנָה הַשָּׂדֶה לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי. {הַגָּה: וְהוּא שֶׁאוֹתוֹ פְלוֹנִי חָפֵץ בְּזֶה, כְּגוֹן שֶׁעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ, אוֹ שֶׁאָמַר לַמּוֹכֵר: שָׂדְךָ קָנוּי לִי בַּמֶּה שֶׁנָּתַן לְךָ פְּלוֹנִי (טוּר).} (ה) וְכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהוּא הַדִּין לְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: תֵּן מָנֶה לִפְלוֹנִי וְיִהְיֶה שָׂדִי מָכוּר לוֹ לְאוֹתוֹ פְלוֹנִי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁקִּבֵּל פְּלוֹנִי הַמָּנֶה מִזֶּה, נִקְנָה לוֹ לְאוֹתוֹ פְלוֹנִי עַצְמוֹ הַשָּׂדֶה. {וְהוּא שֶׁהַלּוֹקֵחַ חָפֵץ בָּזֶה, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.} (ו) וְכֵן יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהוּא הַדִּין לָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הֵילָךְ מָנֶה, וְיִהְיֶה שָׂדִי מָכוּר לְךָ עַצְמְךָ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה בַּמָּנֶה נִקְנֶה לוֹ הַשָּׂדֶה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חָשׁוּב שֶׁהַמּוֹכֵר נֶהֱנֶה בַּמֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מַתָּנָה. {הַגָּה: רְאוּבֵן שֶׁהָיָה חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָנֶה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, וְאָמַר שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן: אֶמְכֹּר לְךָ קַרְקַע בְּמָנֶה, וְנִתְרַצָּה רְאוּבֵן וְנָתַן לוֹ מָנֶה, לֹא יוּכַל שִׁמְעוֹן לוֹמַר: מָנֶה זוֹ אֲנִי גוֹבֶה בְּחוֹבִי, רַק הַקַּרְקַע קְנוּיָה לִרְאוּבֵן וְאַחַר כָּךְ יִגְבֶּה שִׁמְעוֹן חוֹבוֹ (מָרְדְּכַי סוֹף כְּתֻבּוֹת).} (ז) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁקָּנָה בְּכֶסֶף לְבַדּוֹ, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִכְתֹּב שְׁטָר; אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִכְתֹּב שְׁטָר, לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר. (ח) הִתְנָה הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר: אִם אֶרְצֶה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף, וְאִם אֶרְצֶה אֶקְנֶה בִּשְׁטָר, וְנָתַן הַכֶּסֶף עַל תְּנַאי זֶה, הֲרֵי זֶה קַיָּם וְאֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ מִפְּנֵי הַתְּנַאי, וְהַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ הַשְּׁטָר. וְכֵן אִם הִתְנָה הַמּוֹכֵר בְּזֶה, אָז הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ. (ט) הַקּוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ קַרְקַע, וּפָסְקוּ הַדָּמִים וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עֲלֵיהֶם, לֹא קָנָה, וְכָל הָרוֹצֶה לַחֲזֹר מִשְּׁנֵיהֶם, חוֹזֵר. {הַגָּה: אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: קְנֵה בְּגוּף הַמַּשְׁכּוֹן כְּפִי מְעוֹתֶיךָ, קָנָה (תוס׳ וּמָרְדְּכַי פ״ק דְּקִדּוּשִׁין). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר״ד סָעִיף ה׳ וְסִימָן ר״ז סָעִיף י״ז.} (י) הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּאֶלֶף זוּז, וְנָתַן לוֹ מִקְצָת הַדָּמִים, וְהָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס וְתוֹבֵעַ שְׁאַר הַדָּמִים, אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא זוּז אֶחָד, לֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ אֶת כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב הַשְּׁטָר אוֹ הֶחֱזִיק. חָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ, יַד הַמּוֹכֵר עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה אוֹמֵר לוֹ: הֵילָךְ מְעוֹתֶיךָ, אוֹ: קְנֵה מֵהַקַּרְקַע כְּנֶגֶד הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַתָּ, וְנוֹתֵן לוֹ מֵהַזִּבּוּרִית שֶׁבָּהּ, {וְנוֹתֵן לוֹ כְּפִי הַשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו (רַ״ן פ״ק דְּקִדּוּשִׁין הַמַּגִּיד (פ״ה) (פ״ח) דִּמְכִירָה ב״י בְּשֵׁם הָרא״ש).} וְאִם חָזַר הַמּוֹכֵר, יַד הַלּוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי מָעוֹתַי, אוֹ: תֵּן לִי קַרְקַע כְּנֶגֶד מָעוֹתַי, וְנוֹטֵל מֵהַיָּפֶה שֶׁבָּהּ {כַּשַּׁעַר שֶׁפָּסְקוּ (פּוֹסְקִים הנ״ל).} וְאִם לֹא הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס וְתוֹבֵעַ, קָנָה הַלּוֹקֵחַ אֶת כֻּלָּהּ, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וּשְׁאָר הַדָּמִים עָלָיו כִּשְׁאָר הַחוֹבוֹת. {הַגָּה: וְכֵן אִם זָקַף עָלָיו הַנִּשְׁאַר בְּמִלְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא וְנִכְנַס אַחַר הַדָּמִים, קָנָה. וְכָל זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ מִקְצָת הַדָּמִים בְּתוֹרַת פֵּרָעוֹן, אֲבָל לֹא נָתַן לוֹ אֶלָּא בְּעֵרָבוֹן בְּעָלְמָא, אֲפִלּוּ לֹא נָפִיק וְעַיֵּל אַזּוּזֵי, לֹא קָנָה רַק נֶגֶד מָעוֹתָיו (הַכֹּל בַּטּוּר), אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרַשׁ שֶׁיִּקְנֶה נֶגֶד הַכֹּל, וּשְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶן, וְלֹא קָנָה רַק מִן הַגָּרוּעַ שֶׁבַּשָּׂדֶה נֶגֶד מָעוֹתָיו (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תוס׳ וְהַמָּרְדְּכָי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ״י פֶּרֶק הַזָּהָב).} (יא) מָכַר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס וְתוֹבֵעַ שְׁאָר הַדָּמִים, קָנָה הַכֹּל, וְאֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, שֶׁזֶּה שֶׁתּוֹבֵעַ וְרוֹדֵף לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא גָּמַר וְהִקְנָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזֹר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ. וְכֵן הַדִּין בְּמוֹכֵר מִטַּלְטְלִים, אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ הַלּוֹקֵחַ הַפֵּרוֹת וְהוֹצִיאָן לִרְשׁוּתוֹ וְהַמּוֹכֵר נִכְנַס וְיוֹצֵא עַל שְׁאָר הַדָּמִים, לֹא קָנָה, וְיַד הַחוֹזֵר בּוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אֶלָּא אִם כֵּן מָכַר מִפְּנֵי רָעַת מִמְכָּרוֹ, שֶׁאָז קָנָה הַכֹּל. (יב) מִי שֶׁמָּכַר נְכָסָיו מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ לָדוּר בְּעִיר אַחֶרֶת, כְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ דָּמֵי. (יג) לָקַח שָׂדֶה שְׁוֵה מָנֶה בְּמָאתַיִם, וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים, וְהַמּוֹכֵר נִכְנַס וְיוֹצֵא לִתְבֹּעַ הַשְּׁאָר, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּא כְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ אִם לָאו. וּלְפִיכָךְ, הָרוֹצֶה לַחֲזֹר, מִשְּׁנֵיהֶם, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר; וְאִם תָּפַס הַמּוֹכֵר מִמִּקָּח שֶׁמָּכַר כְּנֶגֶד הַמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. (יד) בִּקֵּשׁ לִמְכֹּר שָׂדֶה בְּמֵאָה וְלֹא מָצָא קוֹנֶה לְשָׂדֶה שָׁוֶה מֵאָה, וְהֻצְרַךְ לִמְכֹּר בְּמָאתַיִם וְקִבֵּל קְצָת מֵהַדָּמִים וְעַיֵּל וְנָפִיק אַשְּׁאָרָא, לֹא קָנָה, וּשְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לַחֲזֹר בָּהֶם. אֲבָל אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לִטְרֹחַ הָיָה מוֹצֵא לִמְכֹּר שָׂדֶה בְּמָנֶה, וְלֹא טָרַח וּמָכַר בְּמָאתַיִם, הֲרֵי זֶה סָפֵק. לְפִיכָךְ, הָרוֹצֶה לַחֲזֹר, מִשְּׁנֵיהֶם, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר; וְאִם תָּפַס הַמּוֹכֵר מִמִּקָּח שֶׁמָּכַר כְּנֶגֶד הַמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לוֹ, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. (טו) הָא דְּאַמְרֵינָן דְּכִי עַיֵּל וְנָפִיק אַזּוּזֵי לֹא קָנָה, הַיְנוּ בִּדְיַדְעִינָן דְּלָא מַזְבִּין אֶלָּא מִשּׁוּם דְּצָרִיךְ לִדְמֵי; וַאֲפִלּוּ אִם קָבַע זְמַן לְפֵרָעוֹן וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן דְּחָקוֹ לִפְרֹעַ לוֹ מָעוֹתָיו וְזֶה דוֹחֵהוּ, וְהַדַּיָן רוֹאֶה שֶׁהוּא דָחוּק לְמָעוֹת וְעַיֵּל וְנָפִיק אַזּוּזֵי, לֹא קָנָה. (טז) יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּעַיֵּל וְנָפִיק אַזּוּזֵי הַיְנוּ שֶׁהָלַךְ אֵלָיו לְבַקֵּשׁ מָעוֹתָיו שְׁנֵי פְּעָמִים, לָא שְׁנָא מְצָאוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, לָא שְׁנָא לֹא מְצָאוֹ רַק שֶׁגִּלָּה דַעְתּוֹ שֶׁהָלַךְ לְבַקְּשׁוֹ. וְדַוְקָא דְּעַיֵּל וְנָפִיק בְּיוֹמָא דְאוֹקְמוּהּ לִזְבִינֵי, אוֹ בְּיוֹם שֶׁקָּרוֹב לוֹ, אֲבָל לֹא עַיֵּל וְנָפִיק בְּיוֹמֵהּ, אֲפִלּוּ עַיֵּל וְנָפִיק לְמָחָר, לֹא מָצִי הָדַר בֵּהּ. וְכִי עַיֵּל וְנָפִיק בְּיוֹמֵהּ, אֲפִלּוּ שֶׁשָּׁתַק אָז וּלְאַחַר כַּמָּה יָמִים חוֹזֵר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְאִי עַיֵּל וְנָפִיק בְּיוֹמֵהּ תְּרֵי זִמְנֵי וְלֹא יָהִיב לֵהּ, וּמִקַּמֵּי דְשָׁלִים יוֹמֵהּ אַיְתֵי לֵהּ זוּזֵי, קָנָה, וְלֹא מָצִי הָדַר בֵּהּ, דְּכָל דְּפָרַע בְּיוֹמֵהּ כְּפּוֹרֵע מִיָּד דָּמֵי. {הַגָּה: וְכֵן הָא דְּאַמְרֵינָן דְּקָנָה עַד נֶגֶד מָעוֹתָיו, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁכֶּסֶף קוֹנֶה בְּלֹא שְׁטָר, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ שְׁטָר אֵין הַשְּׁטָר קוֹנֶה לַחֲצָאִין, וְכָל שֶׁלֹּא קָנָה כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ נֶגֶד מִקְצָתוֹ נַמֵּי לֹא קָנָה (רַ״ן פ״ק דְּקִדּוּשִׁין ונ״י פֶרֶק הָאֻמָּנִין). מִיהוּ, אִם הִתְנָה, הַכֹּל כְּפִי תְנָאוֹ (הַמַּגִּיד פֶּרֶק א׳ דִּמְכִירָה).} (יז) דִּין מִטַּלְטְלִין כְּדִין הַקַּרְקָעוֹת לְדָבָר זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ מְשָׁכָן וְהִכְנִיסָן לִרְשׁוּתוֹ וְהַמּוֹכֵר עַיֵּל וְנָפִיק אַזּוּזֵי לֹא קָנָה. אֶלָּא שֶׁבַּזֶּה יֵשׁ חִלּוּק בְּמִטַּלְטְלִים: אִם הוּא דָבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֵחָלֵק, כְּגוֹן שֶׁמָּכַר לוֹ בַּעַל חַי וְנָתַן לוֹ קְצָת מֵהַדָּמִים וְעַיֵּל וְנָפִיק אַזּוּזֵי, הַמִּקָּח בָּטֵל לְגַמְרֵי, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֵחָלֵק וְהַמּוֹכֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת שֻׁתָּף עִמּוֹ. {מִיהוּ, אִם אָמַר בְּפֵרוּשׁ: עֵרְבוֹנִי יִקּוֹן, קָנָה עַד מָעוֹתָיו (רַ״ן ונ״י פֶּרֶק הָאֻמָּנִין).} אֲבָל בְּמִידִי דְּבַר חֲלוּקָה הוּא, אֵין הַמִּקָּח בָּטֵל אֶלָּא כְּנֶגֶד מַה שֶּׁחַיָּב לוֹ. (יח) הַקּוֹנֶה דָבָר מֵחֲבֵרוֹ וְנָתַן לוֹ הַדָּמִים, וְטָעָה בְּמִנְיַן הַמָּעוֹת, וּלְאַחַר זְמַן תְּבָעוֹ הַמּוֹכֵר וְאָמַר לוֹ: מֵאָה שֶׁנָּתַתָּ לִי אֵינָם אֶלָּא צ׳, נִקְנָה הַמִּקָּח, וּמַחֲזִיר לוֹ הָעֲשָׂרָה אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים, בֵּין בְּקַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִים. {הַגָּה: מִי שֶׁהֶעֱלִילוּ עָלָיו, וּכְדֵי לְהַבְרִיחַ מָכַר קַרְקְעוֹתָיו וְקִבֵּל הַמָּעוֹת, כְּשֶׁנִּתְבַּטְּלָה הָעֲלִילָה בָּטֵל הַמִּקָּח, אֲפִלּוּ אִם נִתְרַצּוּ אַחַר כָּךְ בַּמִּקָּח, דְּמֵאַחַר שֶׁשְּׁטָר שֶׁעָשׂוּ בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיָה כְּלוּם, דְּלָא הָיָה רַק כְּדֵי לְהַבְרִיחַ, הֲוָה לֵהּ אַחַר כָּךְ שְׁטָר מֻקְדָּם, וּפָסוּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ״ץ).} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) [שו״ע] ונתן לו כסף. נ״ב ובזקפן עליו במלוה באמירה בעלמא ודאי דלא מהני. ואם כתב לו שטר על הזקיפה עיין שו״ת ב״ח סי׳ ק״מ באורך ושו״ת הראנ״ח ח״א סי׳ קטז:
(ב) [באר הגולה אות ד] וכתב הב״י דהיינו. נ״ב הקשה לי חכם אחד הא כן הוא מימרא מפורשת קדושין י״ג כשם שאין אשה מתקדשת בפמש״פ כן אין קרקע נקנית בפמש״פ וצ״ע:
(ג) [שו״ע] לפלוני. נ״ב ואף אם הוא עכו״ם. דלא בעי׳ שמוכר הוא בשביל פלוני דנימא בי׳ אין שליחות לעכו״ם אלא דע״י קבלת המעות מקנה לי׳ לעכו״ם ובסודר כה״ג אם ראובן נותן סודר לשמעון שיקנה לעכו״ם שדהו עיין ט״ז סס״י קכ״ג ס׳ י״ד דבכה״ג מהני. וספר המקנה קדושין דף פ׳ ע״א כתב לפקפק די״ל דבקנין סודר לא אמרינן דקנה מדין עבד כנעני עיי״ש ועיין ספר חוות דעת סי׳ קס״ט ס״ק ח׳: (ד) [שו״ע] אדם חשוב. נ״ב וכתב ב״ח דבזה לא מהני בנותן ע״מ להחזיר משום דאין הנותן מתחשב עי״כ כמ״ש הר״ן דמה״ט בעינן בקנין סודר כליו של קונה ולא של מקנה ואין חילוק בין אדם חשוב משום דסתם סודר הדרא למרי׳ וכו׳ עיי״ש: (ה) [שו״ע] לא קנה. נ״ב ובזה אין שוה שכירות לקנין ממש. דבשכירות קנה בלא שטר כדלקמן סי׳ קצה ס״ט בהג״ה:
(ו) [ש״ך אות ד] ובתשו׳. נ״ב ובשו״ת מהרי״ט חח״מ סי׳ ס״ה ובשו״ת משאת משה:
(ז) [שו״ע] אם ארצה. נ״ב ואף אם לא אמר כן בשעת מכירה ואח״ז אמר ארצה לקנות בכסף לחודי׳ י״ל דהוי קנין למפרע דעכ״פ הוי קנין אח״כ משעה שאמר לו כן ואפי׳ נתאכלו המעות וכן נראה משו״ת מהרח״ש סי׳ י׳ ח״א: (ח) [שו״ע] שכתב השטר או החזיק. נ״ב ובנ״י כתב בשם הרשב״א דוקא כשמשך או החזיק בקרקע בפניו אבל אם אמר לי׳ חזק וקני או משך וקני נקנה המקח אפי׳ עייל ונפיק אזוזי והמעות עליו מלוה וא״י לחזור ועיין בהר״ן פ״ק דקדושין:
(ט) [סמ״ע אות יא] דקאי אתן לי קרקע הסמוך לו. נ״ב אין זה מוכרח דאף דמפרש דאתן לי קרקע קאי מ״מ י״ל דהוא בתורת קנין ונוטל מהיפה שבה כמו שפי׳ בהדי׳ הבעל המאור ע״ש:
(י) [שו״ע] ואין אחד מהם. נ״ב ואם מכר לו י׳ שדות ונתן לו קצת דמים על שדה אחת שיקנה בהם הכל אותו שדה קנה אף שלא נתן לו כולו אבל האחרות לא קנה ועיין לקמן סי׳ קצ״ב ס׳ י״ב אבל נתן מקצת מעות סתם שלא על מקום מסויים קנה הכל. ריטב״א בחדושיו ועיין סמ״ע סי׳ קצ״ה סק״ז:
(יא) [שו״ע] אע״פ שמשך. נ״ב ודעת המאור שבמשך נגמר הקנין אף אי עייל ונפיק אזוזי עיי״ש: (יב) [שו״ע] שאפי׳ משכן והכניסם. נ״ב בנ״י כתב בשם הרשב״א דדוקא במשך או החזיק הקרקע בפניו. אבל א״ל לך חזק וקני או משוך וקני נקנה המקח והמעות עליו מלוה וא״י לחזור:
(יג) [סמ״ע אות כח] במטלטלין וה״ה בקרקע. נ״ב וכן דעת הר״ן פ״ק דקדושין [דאף בקרקע דמידי דלאו בר חלוק׳ לא קנה כלום וכן העלה הט״ז]:
(יד) [שו״ע] נקנה המקח. נ״ב והר״א בהשגות כתב אי עייל ונפיק אזוזי כל כמה דמדחי לי׳ ולא יהיב לי׳ מצי הך למהדר בי׳ מההי׳ זבינא: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×